Vayedaber

Simple Havroutah

'Houline

Daf 88a

וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ אֵין מְטַמְּאִין וּשְׁאָר כָּל הַטְּמֵאִין בֵּין קַלִּין בֵּין חֲמוּרִין מַשְׁקִין הַיּוֹצְאִין מֵהֶן כְּמַשְׁקֶה הַנּוֹגֵעַ בָּהֶן וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ תְּחִלָּה חוּץ מִן הַמַּשְׁקֶה שֶׁהוּא אַב הַטּוּמְאָה

Traduction

And both these and those, i.e., both liquids that issue from one who immersed himself that day and liquids he touches, do not impart ritual impurity. And with regard to all other sources of impurity, whether minor sources or major sources, liquids that issue from them have the same status as liquids that touch them, and both these and those have first-degree ritual impurity, since they touched a primary source of ritual impurity upon exiting the source. This is the halakha except for a liquid that is itself a primary source of ritual impurity.

Rachi non traduit

ואלו ואלו אין מטמאין. דלא גזור בהו רבנן טומאה:

ואלו ואלו תחלה. שאפילו שני מטמא משקין להיות תחלה כדתנן (לעיל חולין דף לד.) כל הפוסל את התרומה דהיינו שני מטמא משקין ועושה אותן תחלה חוץ מן הטבול יום:

תחלה. ראשון לטמא שני והשני שלישי:

חוץ ממשקה שהוא אב הטומאה. כגון שלשה מעיינות הזב המנויין במס' נדה בפרק דם הנדה (נדה דף נד:) שהן אב הטומאה לטמא אדם וכלים זובו ורוקו ומימי רגליו ושכבת זרעו של כל אדם דילפינן מרוק דכתיב (ויקרא ט''ו:ח') וכי ירוק הזב מה רוק שהוא מתעגל ומתאסף יחד ואחר כך יוצא אף כל שהוא מתעגל ויוצא ומשקין אחרים יוצאין ממנו שאינם אב הטומאה לפי שאינם מתעגלים ויוצאין כרוק ואלו הן דמעת עינו דם מגפתו וחלב האשה:

מַאי קַלִּין וּמַאי חֲמוּרִין מַאי לָאו קַלִּין שֶׁרֶץ וְזָב וַחֲמוּרִין מֵת לָא קַלִּין שֶׁרֶץ וַחֲמוּרִין זָב

Traduction

The Gemara analyzes the mishna: What is the meaning of minor sources and what is the meaning of major sources? What, is it not that the term: Minor sources, is referring to a creeping animal or a zav, and that the term: Major sources, is referring to a corpse? If so, the mishna teaches that all liquids that issue from a corpse are ritually impure, in contradiction to the baraita. The Gemara responds: No, the term: Minor sources, is referring to a creeping animal, e.g., urine found inside its body, which is not considered ritually impure, and the term: Major sources, is referring to a zav, concerning whom all liquids that issue from him are ritually impure. By contrast, liquids that issue from a corpse are ritually pure with the exception of blood.

Rachi non traduit

הכי גרסינן מאי לאו קלין שרץ וזב וחמורין מת. מת חמור הוא שהוא אבי אבות הטומאה:

שרץ. כגון מימי רגליו של שרץ הנמצאים בשלפוחית שלו:

לא קלין שרץ וחמורין זב. אבל משקה המת טהורים חוץ מדמו שהוא מטמא מן התורה כדכתיב (במדבר ו) על נפש מת:

מַאי שְׁנָא זָב דִּגְזַרוּ בֵּיהּ רַבָּנַן וּמַאי שְׁנָא מֵת דְּלָא גְּזַרוּ בֵּיהּ רַבָּנַן זָב דְּלָא בְּדִילִי אִינָשֵׁי מִינֵּיהּ גְּזַרוּ בֵּיהּ רַבָּנַן מֵת דִּבְדִילִי אִינָשֵׁי מִינֵּיהּ לָא גְּזַרוּ בֵּיהּ רַבָּנַן

Traduction

The Gemara asks: What is different with regard to a zav, concerning whom the Sages decreed that liquids that issue from him are ritually impure, and what is different with regard to a corpse, concerning which the Sages did not decree that liquids that issue from it are ritually impure? The Gemara responds: In the case of a zav, since people do not naturally separate from him, the Sages decreed additional restrictions with regard to him in order to prevent others from contracting impurity from liquids that issue from a zav that are impure by Torah law. In the case of a corpse, since people naturally separate from it, the Sages did not decree additional restrictions with regard to it.

Rachi non traduit

מאי שנא זב דגזור רבנן. מיהא טומאה מתחלה במשקין שאינן אב הטומאה מעיינות ומאי שנא מת דלא גזור:

זב. לפי שהוא חי לא בדילי אינשי מיניה ועוד שאינו ניכר לכל:

דָּם הַנִּיתָּז וְשֶׁעַל הַסַּכִּין תָּנוּ רַבָּנַן וְכִסָּהוּ מְלַמֵּד שֶׁדַּם הַנִּיתָּז וְשֶׁעַל הַסַּכִּין חַיָּיב לְכַסּוֹת אָמַר רַבִּי יְהוּדָה אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁאֵין שָׁם דָּם אֶלָּא הוּא אֲבָל יֵשׁ שָׁם דָּם שֶׁלֹּא הוּא פָּטוּר מִלְּכַסּוֹת

Traduction

§ The mishna teaches that one is obligated to cover blood that spurts outside the pit over which the animal was slaughtered, or onto the wall, and blood that remained on the slaughtering knife. With regard to this halakha, the Sages taught in a baraita: The verse states: ''And he shall cover it'' (Leviticus 17:13), which teaches that one is obligated to cover blood that spurted and blood that remained on the slaughtering knife. Rabbi Yehuda said: When is this the halakha? When there is no blood except that blood. But if there is other blood that is not that blood, one is exempt from covering it.

Rachi non traduit

אמר רבי יהודה כו'. לקמיה מפרש טעמיה:

תַּנְיָא אִידַּךְ וְכִסָּהוּ מְלַמֵּד שֶׁכָּל דָּמוֹ חַיָּיב לְכַסּוֹת מִכָּאן אָמְרוּ דָּם הַנִּיתָּז וְשֶׁעַל אֲגַפַּיִים חַיָּיב לְכַסּוֹת אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁלֹּא כִּסָּה דַּם הַנֶּפֶשׁ אֲבָל כִּסָּה דַּם הַנֶּפֶשׁ פָּטוּר מִלְּכַסּוֹת

Traduction

It is taught in another baraita: The term: ''And he shall cover it,'' teaches that one is obligated to cover all of the blood. From here the Sages stated: With regard to blood that spurts out and blood that remains on the sides of the animal’s throat where it was slaughtered, one is obligated to cover it. Rabban Shimon ben Gamliel said: In what case is this statement said? It is said in a case where one did not already cover the blood of the soul, i.e., the blood that flows from the place of slaughter as the animal dies. But if one already covered the blood of the soul, he is exempt from the obligation to cover the blood that spurted out or the blood remaining on the sides of the animal’s neck in the area of slaughter.

Rachi non traduit

אגפיים. כותלי בית השחיטה. ולשון אגפיים כמו אגפי המים גדותיה:

אבל כסה דם הנפש כו'. ושלש מחלוקות הן רבנן סברי כוליה בעי כסוי ולרבי יהודה אפילו דם הנפש לא בעי כסוי אלא מקצתו כדקתני דדם הניתז פטור מלכסות ואפילו הוא דם הנפש ובלבד שיהא שם דם אחר ולרבן שמעון בן גמליאל דם הנפש כוליה בעי כסוי:

בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי רַבָּנַן סָבְרִי דָּמוֹ כָּל דָּמוֹ רַבִּי יְהוּדָה סָבַר דָּמוֹ וַאֲפִילּוּ מִקְצָת דָּמוֹ וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל סָבַר דָּמוֹ הַמְיוּחָד

Traduction

The Gemara asks: With regard to what matter do they disagree? The Gemara responds: The Rabbis hold that the expression: ''Its blood'' (Leviticus 17:13), indicates an obligation to cover all of its blood, even the blood that spurts out. Rabbi Yehuda holds that ''its blood'' indicates that one may fulfill the mitzva with any part of the blood, even with a small amount of its blood. And Rabban Shimon ben Gamliel holds that ''its blood'' refers to the special blood, i.e., the blood of the soul.

Rachi non traduit

רבנן סברי דמו כל דמו. משמע:

Tossefoth non traduit

רבנן סברי דמו כל דמו. ואע''ג דאמרינן בפרק זה בורר (סנהדרין דף כה.) דאימתי דרבי יהודה לפרש היינו דוקא במשנה אבל בברייתא לא דבכל הספרים גרסינן בסוף חלון (עירובין פא:) כל מקום שאמר רבי יהודה במשנתינו אימתי וכו' ואומר ר''ת דהכא הלכה כרבי יהודה דמתניתין כוותיה אתיא דאע''ג דבברייתא על כרחך בא לחלוק במתניתין אתא לפרש ומיהו לרמי בר חמא (ורב חסדא) משמע בזה בורר (סנהדרין דף כה.) דאף במשנה הוי אימתי לחלוק היכא דמוכח והכא מוכח כיון דבברייתא בהדיא פליגי רבנן ולרבי ירמיה בפ''ק דגיטין (דף ז:
ושם ד''ה אומר) הוי לחלוק אע''ג דלא מוכח גבי ספינה דמשני הא רבי יהודה והא רבנן והיא משנה במסכת חלה (פ''ב מ''ב) וי''ס דגרסי בברייתא קמייתא וכסהו מלמד שדם הניתז ושעל אגפיים חייב לכסות אמר רבי יהודה כו' תניא אידך וכסהו מלמד שכל דמו חייב לכסות מכאן אמרו כו' רשב''ג אומר כו' ולפי גירסא זו יכול להיות דברייתא באה לפרש והא דקאמר ורבנן סברי אדרבנן דרשב''ג קאי:

ורבי יהודה סבר דמו ואפילו מקצת דמו. תימה דבפ''ק דבכורות (דף ג.) סברתם הפוכה דרבנן סברי בכור אפילו מקצת בכור כתיב כל עד דאיכא כוליה ורבי יהודה סבר בכור כוליה בכור כתיב כל דאפילו כל דהו ואומר ר''ת דהכא הוי כמו התם דמשום דדם כוליה דם משמע קא''ר יהודה דמו מקצת דמו דוי''ו דדמו אתא לאפוקי ממשמעותיה דדם כדאמרינן התם כתב כל דאפילו כל דהו וקשה לפירושו דהא לעיל קאמר רבי יהודה דמו לחלק ועוד לפי מה שפוסק ר''ת הכא כרבי יהודה קשה הלכתא אהלכתא דאמרינן בבכורות (שם:) לית דחש להא דרבי יהודה דאמר שותפות עובד כוכבים חייב בבכורה לכן נראה שאין לדמות הדרשות אלא מה שהש''ס מדמה כי ההיא דבתולה מקצת בתולים דמדמה בפרק אלמנה נזונית (כתובות צז:) לפלוגתא דמקצת כסף ככל כסף דהוו ענין אחד דכשנתמעטו בתוליה ונשארו מקצתן כאילו נשארו כולן וכן כסף אשה בכתובתה כשנשאר מקצתה יש לה מזונות כאילו נשאר כולה אבל שה מקצת שה דפליגי רבי אליעזר ורבנן ופלוגתא דרבי יהודה בן בתירא ורבנן בכל נפש וחמש ולא חצי חמש וחמשה בקר ולא חמשה חצאי בקר אין לדמותם יחד ועוד יש לתרץ דלא תקשה דרבי יהודה אדרבי יהודה דבכורות דהתם דווקא משמע ליה בכור כוליה בכור דקרא מסתמא משתעי בסתם בהמות דכולה דישראל בבהמת ישראל א''נ משום דכתיב כל בכור בישראל משמע כוליה דישראל כדאמר בפרק מצות חליצה (יבמות דף קב.) בישראל עד שיהא אביו ואמו מישראל:

מַתְנִי' בַּמֶּה מְכַסִּין וּבַמֶּה אֵין מְכַסִּין מְכַסִּין בְּזֶבֶל הַדַּק וּבְחוֹל הַדַּק בְּסִיד וּבְחַרְסִית וּבִלְבֵנָה וּבִמְגוּפָה שֶׁכְּתָשָׁן אֲבָל אֵין מְכַסִּין לֹא בְּזֶבֶל הַגַּס וְלֹא בְּחוֹל הַגַּס וְלֹא בִּלְבֵנָה וּבִמְגוּפָה שֶׁלֹּא כְּתָשָׁן וְלֹא יִכְפֶּה עָלָיו אֶת הַכְּלִי כְּלָל אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל דָּבָר שֶׁמְּגַדֵּל בּוֹ צְמָחִים מְכַסִּין בּוֹ וְשֶׁאֵינוֹ מְגַדֵּל צְמָחִים אֵין מְכַסִּין בּוֹ

Traduction

MISHNA: With what substances may one cover the blood and with what substances may one not cover the blood? One may cover the blood with fine granulated manure, with fine sand, with lime, with crushed potsherd, and with a brick or the lid of an earthenware barrel that one crushed. But one may not cover the blood with thick manure, nor with thick, clumped sand, nor with a brick or the lid of an earthenware barrel that one did not crush. Neither may one merely turn a vessel over the blood. Rabban Shimon ben Gamliel stated a principle: With regard to a substance in which plants grow, one may cover blood with it; and with regard to a substance in which plants do not grow, one may not cover blood with it.

Rachi non traduit

מתני' חרסית. שחיקת חרסים:

מגופה. שעל פי חבית:

Tossefoth non traduit

חרסית. פי' בקונטרס במרובה (ב''ק דף סט.) לבנה כתושה וא''א לומר כן דהכא חשיב תרוייהו וכאן פי' בקונטרס חרסית שחיקת חרסין וגם על זה קשה דברייתא בגמרא חשיב תרווייהו:

כל דבר המגדל צמחים כו'. לאו לפלוגי אתא אלא לעשות כלל לדבר ואם תאמר והא חרסית אין מגדל צמחים כדמשמע במרובה (שם) דאמר סימנא כי חרסית דליכא הנאה מינה ואומר ר''ת דלעולם מגדל וליכא הנאה מינה דקאמר היינו שאינו מוציאה כדי נפילה ואין ראיה מן המדרש דקאמר אם חרסית היא פירותיה רזין דהא קאמר נמי ואם צונמא היא פירותיה שמנים וצונמא לאו בר זרעים היא כדקאמרינן באלו עוברין (פסחים דף מז:) אלא כעין חרסית וכעין צונמא קאמר:

גְּמָ' הֵיכִי דָמֵי חוֹל הַדַּק אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כֹּל שֶׁאֵין הַיּוֹצֵר צָרִיךְ לְכָתְשׁוֹ וְאִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַסֵּיפָא אֲבָל אֵין מְכַסִּין לֹא בְּזֶבֶל הַגַּס וְלֹא בְּחוֹל הַגַּס הֵיכִי דָּמֵי חוֹל הַגַּס אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כֹּל שֶׁהַיּוֹצֵר צָרִיךְ לְכָתְשׁוֹ

Traduction

GEMARA: The mishna teaches that one may cover the blood with fine sand. The Gemara asks: What is considered fine sand? Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: It is any sand that the pottery producer does not need to crush in order to use it. The Gemara notes: And some teach this statement in reference to the latter clause of the mishna, which states: But one may not cover the blood with thick manure, nor with thick sand. The Gemara asks: What is considered thick sand? Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: It is any sand that the pottery producer must crush in order to use it.

מַאי בֵּינַיְיהוּ אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דִּצְרִיךְ וְלָא צְרִיךְ דְּמִיפְּרִיךְ אִיפְּרוֹכֵי

Traduction

The Gemara asks: What is the practical difference between these two versions? The Gemara responds: There is a difference between them with regard to sand that requires some crushing and sand that does not require full crushing, i.e., that crumbles in one’s hand and does not require a tool. According to the first version, as long as the sand does not require crushing it may be used to cover the blood. Therefore, sand that requires crumbling may be used since it is not considered sand that requires crushing. According to the second version, any sand that requires some crushing may not be used. Therefore, sand that requires crumbling may not be used to cover the blood.

Rachi non traduit

גמ' איכא בינייהו דצריך ולא צריך. ללישנא קמא דאמר אין צריך קרי חול הדק ומותר האי נמי בכלל אין צריך הוא ותורת חול הדק עליו ומותר וללישנא בתרא דקרי חול הגס ואסור כל שצריך לכותשו האי נמי בכלל צריך לכותשו הוא וחול הגס שמו ואסור:

דמיפריך איפרוכי. ביד:

תָּנוּ רַבָּנַן וְכִסָּהוּ יָכוֹל יְכַסֶּנּוּ בַּאֲבָנִים אוֹ יִכְפֶּה עָלָיו אֶת הַכְּלִי תַּלְמוּד לוֹמַר בֶּעָפָר וְאֵין לִי אֶלָּא עָפָר מִנַּיִן לְרַבּוֹת זֶבֶל הַדַּק וְחוֹל הַדַּק וּשְׁחִיקַת אֲבָנִים וּשְׁחִיקַת חַרְסִית וּנְעוֹרֶת פִּשְׁתָּן דַּקָּה

Traduction

§ The Sages taught in a baraita: The verse states with regard to the mitzva of covering the blood: ''And cover it'' (Leviticus 17:13). One might have thought that he may cover the blood with stones or merely turn a vessel over it. Therefore, the verse states: ''With earth.'' Based on this expression I have derived only that earth may be used. From where does one derive to include fine manure, fine sand, crushed stones, crushed potsherd, fine chaff of flax,

Rachi non traduit

נעורת. ארישט''א שמנערין מן הפשתן:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source